הרצאה בנושא ''הורות בשנות האלפיים''
בואו להצטרף למוטי גלעם להרצאה מרתקת.
[לידיעה המלאה]
הרצאה
הרצאה בנושא - סמכות הורית והצבת גבולות -
תקשורת הורים ילדים -
[לידיעה המלאה]
 
סודות במשפחה - שאלות ותשובות

סודות הם חלק בלתי נפרד מחייהם של ילדים ולרוב אנחנו, ההורים, לא צריכים לחשוש מהם. אך מה קורה כאשר מתגלה לנו סוד שעלול להשפיע לרעה על חייו של ילדנו או של ילד אחר? האם צריך לפעול ולחשוף את הסוד? התשובה, כמו תמיד בהורות, תלויה בסוד עצמו

מאת: רותי אקסלרד-ארן

"אמא, את יודעת שהיום בגן שיר אמרה ללירון שאם היא תבוא איתה לשירותים ותראה לה את הפיפי שלה היא תיתן לה סוכרייה?", סיפרה לי לאחרונה בתי בת החמש והשאירה אותי פעורת פה. "ממחר אף אחד לא מדבר עם הילה בבית הספר", שמעה תמר, אמא של שלי בת השמונה, את בתה מדווחת לחברתה בטלפון את הידיעה המרעישה. "כבר ארזתי את הדברים שלי לתוך תיק ומחר אני לא חוזר מבית הספר הביתה. אני אשן בגן הציבורי", שמעה ענת, אמא של עומרי בן התשע, את חברו של בנה מפרט בפניו את תוכניות הבריחה שלו מהבית.

סודות הם חלק מהחיים של כולנו, לא רק של ילדים. כאשר הם פונים לכיוון החיובי אין איתם כל בעיה ואנחנו אפילו מברכים עליהם, אבל מה קורה כשאנחנו מגלים סודות, של ילדינו או של חבריהם, בעלי אופי שלילי? האם אנחנו צריכים לפעול בעניין או שעלינו לכבד את פרטיותם ואת זכותם להסתודד עם חבריהם?

בעזרת מוטי גלעם, מעביר סדנאות להנחיית הורים ונותן טיפול זוגי ומשפחתי ואורית גודקר, פסיכולוגית חינוכית ברשת "ת.ל.מ" תל אביב, יצאנו לבדוק כיצד עלינו להתמודד עם הסודות של הילדים. הצגנו בפניהם בכל פעם סיטואציה שונה שבה מתגלה להורים סוד ששמר מפניהם ילדם וביקשנו מהם לפרט בפנינו מהי התגובה המומלצת מצד ההורים.

"לפני הכל חשוב לשוחח עם הילדים על נושא הסודות כדי לעזור להם להבין מה המשמעות של סוד טוב לעומת סוד רע", מדגיש גלעם מעביר סדנאות להנחיית הורים. "חשוב גם להזכיר להם מדי פעם מהם ערכי הבית שלנו ואילו דברים הם בבחינת הקו האדום, שחשוב לנו שלא יעברו עליהם. כך, למשל, ניתן לומר 'אנחנו לא משתמשים באלימות ואם מישהו הציק לך תספר לי או לגננת ונפתור את זה ביחד', או 'גם אם כל הכיתה החליטה לעשות חרם על ילד מסוים אינך חייב להשתתף ולהיגרר לכך וחשוב שתמיד תחשוב על הפתגם מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך'".

"באופן כללי, כדי להיות מסוגל להבין מה המשמעות של סוד ילדים צריכים להבין את ההבדל בין נקודת המבט שלהם לנקודת המבט של אחרים", מוסיפה גודקר. "כל עוד החשיבה שלהם אגוצנטרית, החוויה היא שמה שאני רואה או יודע זה גם מה שכולם רואים ויודעים. כך, למשל, ילדים בגיל צעיר מאמינים שאם הם חושבים על משהו מסוים כולם 'יודעים' זאת ולכן אין טעם להסתיר או לשמור דברים בסוד. הם אולי שמעו את המילה 'סוד' וגם ראו שכשמדברים על סודות אז לוחשים, אבל יש להם הפנמה חלקית של משמעות המילה והמושג סוד".

לדברי גודקר, כשהילדים גדלים מעט הם כבר משתמשים בסודות שהם שומעים למטרת רושם. "ילדים משתמשים במידע כדרך לעשות רושם, כלומר ליצור לעצמם תדמית בעיני אנשים מסוימים. הם יבחרו איזה מידע להעביר למי כדי לשמור על תדמית מבוקשת של 'הקולית', 'הקשוח' או 'החכמה'".

לדברי גלעם מעביר סדנאות להנחיית הורים ונותן טיפול זוגי ומשפחתי, נושא הסודות הוא מורכב ותלוי בעיקר בקשר שיש בין ההורה לילד. "יש ילד שיענה להוריו על השאלה 'איך היה היום?' בתשובה הלקונית 'בסדר' וימשיך הלאה, ויש ילד שירוץ לספר להוריו על כל מה שהתרחש. מה שחשוב הוא לדעת להקשיב, וזה לא תמיד פשוט".

סיטואציה 1: התעלמות מילד אחר

אחר הצהריים הגיעו אל ביתו של רון בן השש ארבעה חברים מבית הספר. הם ישבו בחדרו ביחד ודיברו ביניהם בשקט. דנה, אמו של רון, הבינה כי דבר מה מתרחש בין הילדים והחליטה להאזין לדברים שנאמרים בסוד. להפתעתה היא שמעה אותם מדברים על גיל, בן כיתתם. "ממחר כולנו נתעלם ממנו כל היום", שמעה את בנה אומר. "אף אחד לא ישב לידו בכיתה ובהפסקה לא נתייחס אליו בכלל".

 

מה עושים?

· יש להתערב במצבים של פגיעה פיזית או נפשית באחר
לדעת המומחים במקרה הזה אין ספק כי על האם להתערב מכיוון שקיים מצב שבו עלולה להיגרם פגיעה באחר, נפשית או פיזית. ההתערבות צריכה להיעשות, לדבריהם, גם במחיר של כעס מצד הילד על כך שהאזינה לסודותיו. "המסר של ההורים צריך להיות שהם מכבדים פרטיות אבל גם נמצאים כל הזמן בפיקוח ושאם יש משהו שהם שומעים ולא נראה להם נכון או מתאים הילדים צריכים לצפות להתערבותם", אומר גלעם, מעביר סדנאות להנחיית הורים.

· אל תחששו מכך שהילדים ינסו בפעמים הבאות להסתיר מכם סודות בצורה טובה יותר
"ההתערבות יכולה גם להוביל לתוצאה ההפוכה, כלומר להגביר את הביטחון של הילדים, לתת להם את התחושה שיש מבוגר אחראי באזור", אומר גלעם. "הצקה מתוכננת של חבורת ילדים לחבר לכיתה היא מעשה רע", מבהירה גם גודקר.

· הציבו את הגבול
לדבריה של גודקר בריונות קבוצתית כזאת חייבת לקבל תגובה הורית של הצבת גבול וסימון המעשה כאסור ורע. "תפקידה של האם הוא בעיקר מול הבן הפרטי שלה", היא מסבירה. "במצב כזה חשוב לא להעמיד פנים של חירשות זמנית. ניתן לומר שאת שומעת שהחבר'ה מתכננים משהו שלילי ושזו נראית לך התנהגות שאין לה מקום במשפחה שלכם או התנהגות שלילית שאת מצפה מהבן שלך להימנע ממנה. החלק של גילוי המידע הוא שולי במקרה כזה ואילו החלק של חינוך והתרעה מפני נטילת חלק במעשה בריונות חשוב יותר".

·האם לפנות להוריו של הקורבן?
"יש טווח רחב של שונות בין אנשים בהחלטה מה לעשות במקרה כזה", אומרת גודקר. "זה כמובן תלוי גם במידת ההיכרות עם הילד ומשפחתו ובמידת הקהילתיות של החברה ובית הספר. ככל שההיכרות קרובה יותר ויש תחושת קהילתיות רבה יותר יש מקום לספר להורים. אני הייתי ממליצה גם לספר למחנכת הכיתה על התארגנות כזו".


סיטואציה 2: בריחה מהבית

רמי הרים את שפופרת הטלפון על מנת להתקשר. לפתע הוא שמע כי בנו, איל בן התשע, מנהל שיחה סוערת עם חברו מבית הספר. השניים לא הבחינו כי האב מאזין לשיחה וזה, מתוך סקרנות וחשש, המשיך. הוא שמע כי החבר, טל, כועס מאוד על הוריו על כך שלא הסכימו לאפשר לו לרכוש טלפון נייד וכי הוא מתכנן לברוח מהבית. אמנם איל ניסה להניא את החבר מלבצע את תוכניתו אך הוא היה עיקש בדעתו וטען כי כבר באותו הערב, לאחר שהוריו ילכו לישון, הוא מתכוון לארוז תיק ולצאת לדרך.

 

 

מה עושים?

·קחו אחריות וחפשו דרך לפעולה
"במקרה מסוג זה חייבים לקחת אחריות ולפעול", קובע גלעם בנחרצות. "אם קיימת סוגיה שהורה, כאדם מבוגר, חושב שקיים בה סיכון כלשהו עליו לקחת אחריות ולפעול, גם במחיר של הפרת הסודיות".

·התייחסו למצוקה עצמה
"בריחה מהבית היא אקט קיצוני מאוד, שבוודאי לא התרחש בלי קשיים קודמים בקשר בין הילד להוריו, לכן קשה להגיב רק למצב הספציפי הזה במנותק", מסייגת גודקר. "כל מידע שמגיע אלינו שלא כדרך הטבע מסנדל אותנו ביכולת התגובה שלנו אליו, וזו דוגמה קלאסית לכך".

·חפשו את ההשפעה העקיפה
"אני הייתי מדברת עם הבן שלי, שואלת אותו מה דעתו על פתרון כזה של בריחה ומעודדת אותו לדבר עם החבר ולהסביר לו שזה פתרון לא טוב, שזה עשוי להיות מסוכן עבורו ולהציע לו פתרונות נוספים", אומרת גודקר.

·דברו על המצוקה בכלליות
לגישתה של גודקר יש להתייחס בצורה רחבה יותר למצוקה שמבטא הילד שמתכנן בריחה בלי להתייחס ספציפית לתוכנית הנקודתית. "ניתן ליזום שיחה ולומר שכבר זמן מה יש אווירה לא טובה או שיש הרגשה של כעס רב, גישה המזמינה את הילד לאוורר את הרגשות ולהביע את הטענות שמביאות אותו מלכתחילה לתכנן משימה כזו גרנדיוזית", היא מסבירה.


סיטואציה 3: נטל כבד על ילד

איתי בן החמש מאוד שמח כששמע בפעם הראשונה מהוריו כי עומד להיוולד לו אח קטן. כאשר מספר שבועות מאוחר יותר ישב איתו אביו בסלון וסיפר לו כי התינוק לא שרד והאם נאלצה לבצע הפלה הוא היה בסערת רגשות גדולה. האב גם ביקש ממנו לשמור בסוד את דבר ההריון וההפלה, ונימק זאת בכך שהוא לא רוצה שאנשים יטרידו את אמו בנושא ויעציבו אותה. איתי לא מצליח להתאפק ומספר על כך בבכי לחברו הטוב, ינאי. הוא פותח בפניו את ליבו ומספר כי הוא מאוד עצוב. ינאי, שהנטל על כתפיו כבד מאוד וגילו הצעיר עוד לא מאפשר לו להתמודד עם מידע מסוג זה, משתף את הוריו בנושא.

 

מה עושים?

·התחילו בהקשבה ועידוד
"תפקיד ההורה הוא להקשיב, להכיל את החומר הכבד שלילדו קשה להכיל ולעודד אותו על כך שהוא חבר טוב שמקשיב לחבריו בשעת צרה", אומר גלעם, מעביר סדנאות להנחיית הורים.

·השתמשו בהזדמנות לחנך את הילד לשמירת סודות
"חשוב להדריך את הילד לא לעשות מהסוד נחלת הכלל ולהסביר לו על חשיבות כיבוד הפרטיות של אחרים", ממליץ גלעם מעביר סדנאות להנחיית הורים.

·הגדירו את הפרטיות
"מכיוון שזה המצב הייתי ממליצה לאביו של איתי בפרט לומר לילדים שיש דברים שהם פרטיים של בני המשפחה ולא להגדיר אותם כסודיים", ממליצה גודקר.

·הגדירו את השותפים למידע
"חשוב להגדיר את מי ניתן לשתף במידע ולמי מספרים", אומרת גודקר. "הצורך לשתף שונה מילד לילד, והוא כמובן גם תלוי במידת השיתוף שהם חשים שניתנת להם בבית. בעיניי נכון לשתף חברים, קרובים ואת הצוות החינוכי, תוך אמירה שמדובר במידע פרטי ורגיש ושאנחנו מבקשים מהם לכבד את הפרטיות שלנו".

·לא חייבים לספר הכל
"ניתן לבחור במודל שבו משתפים באופן חלקי במידע ולבדוק עם הילדים מה יכול להיות המידע שמתאים לשתף ומה ייחשב פרטי ומביך", אומרת גודקר. "בעיקר רצוי לברר עם הילדים אילו דברים שאחרים היו יודעים עליהם היה מביך עבורם וכך לנסות, באמצעות אמפתיה, לעשות עבורם את האבחנה העדינה הזו. ועדיין, מטבע היותם שונים מאיתנו ילדינו עשויים לבחור אחרת מאיתנו מבחינת רמת השיתוף או להיות מובכים ממידע שעבורנו הוא לגמרי ענייני. רצוי לכבד את השונות הזו ולקבל את הפערים במידת הנכונות לשיתוף".


סיטואציה 4: מעשי קונדס

איתן בן השבע ישב עם שלושה מחבריו לכיתה בחצר ביתו. לאמו, אפרת, הם נשמעו שמחים ומשועשעים והיא לא חשה שיש סיבה לדאגה. כשעברה לידם שמעה לפתע רסיסי מילים העוסקים במחנכת הכיתה שלהם. היא החליטה שיש סיבה להאזנה קשובה יותר ולהפתעתה גילתה כי הם מתכננים להניח מתחת לכיסאה של מחנכת הכיתה נפץ כמתיחת פורים.

 


מה עושים?

·הסבירו את הכללים למעשי קונדס
"כאשר מדובר במעשה קונדס יש לערוך שיחה עם הילד שלנו, שהוא באחריותנו, ולהציב את הגבולות על ידי כך שנבהיר לו מה מקובל עלינו ומה לא מקובל", מדגיש גלעם מעביר סדנאות להנחיית הורים. "אנו לא יכולים לקחת אחריות על ילדים אחרים אבל הילדים שלנו צריכים לדעת בבירור מה מותר ומה אסור".

·לא לשתוק ולהעמיד פנים כאילו דבר לא קרה
"מעשי קונדס כאלו עלולים להידרדר במהרה לאלימות והתעללות ובעיניי אסור לעבור עליהם בשתיקה", מבהירה גודקר.

·למדו את הילדים להתנגד למעשים מסוג זה
"עיקר העבודה מול ילדינו צריכה להיות הנחלת הסתכלות אמפתית ורגישה אצלם בנוגע להתנהגויות מסוג זה", מסבירה גודקר. "חשוב לעודד אותם להביע התנגדות למעשים כאלו ולשכנע אותם להתרחק ולהימנע מהפעולה. אפרת צריכה לשאול את בנה 'כיצד היית מרגיש אם היו עושים לך מעשה כזה? כיצד לדעתך תרגיש המורה?'".


סיטואציה 5: הצקות

הילה בת התשע סובלת מאוד מהצקות בבית הספר. הבנות מסרבות לשתף אותה במשחקיהן ומחרימות אותה והבנים צוחקים עליה. היא מרגישה דחויה מאוד ועצובה. היא לא פונה אל ההורים או המורים לעזרה ומכיוון שאין לה חברה טובה שאליה היא יכולה לפנות - היא כותבת יומן. ביומן היא מתארת את מצוקותיה הרבות ואת העצבות הרבה ששורה עליה בשל המצב בבית הספר. אביה, שכלל לא ידע כי היא כותבת יומן, נתקל בו כאשר חיפש דבר מה בחדרה והחל לקרוא. הוא נדהם כשהבין מה עובר על בתו ונדהם עוד יותר כשהבין כי היא לא פונה אליו בבקשת עזרה למרות המצוקה הקשה שבה היא נמצאת.

מה עושים?

·קריאת היומן צריכה להדליק נורה אדומה אצל ההורים
"אם הורים נחשפים ליומן אישי שבו תכנים מהסוג שעליהם כותבת הילה, או דברים דומים כמו אהבה נכזבת שמובילה לדיכאון, כישלון בלימודים או סתם תחושה של עצבות כבדה, זה אמור להדליק אצלם נורה אדומה", מציין גלעם, מעביר סדנאות להנחיית הורים. "הנורה האדומה צריכה להידלק לא רק בנוגע למצבו של ילדם אלא גם בנוגע לקשר שלהם איתו. אם היה ביניהם קשר טוב הם היו חשים או שומעים על הבעיה גם בלי קריאת היומן".

·שוחחו עם הילדה
"חשוב ליזום עם הילדה שיחה בעדינות ומבלי לשתף שנחשפתם ליומן", אומר גלעם, מעביר סדנאות להנחיית הורים. "אם זה לא עוזר אני ממליץ לחשוף כי קראתם את היומן, גם במחיר של כעס מצד הילדה, שכן המצב הנפשי חשוב יותר מתחושת חטטנות וחדירה לפרטיות. במקרה כזה הייתי ממליץ להתייעץ עם איש מקצוע. מעבר לכך צריך לגלות הבנה כלפי הכעס של הילדה ואפילו להתנצל, אך גם להסביר את הדאגה".

·היו מוכנים להקשיב
"חשוב לייצר מצב שבו יש אפשרות לשיחה מלב אל לב עם הילדה, בפרטיות ומתוך נכונות להקשיב בלי לתת עצות או לנסות לנחם", ממליצה גודקר. "חשוב שההורה רק יקשיב בשקט וינסה לעודד את הילדה להביע את עצמה. מרבית ההורים נוקטים עמדה מרגיעה ומנסים לשכך את הרגשות השליליים, אך הדבר רק יוצר אצל הילדים חוויה של חוסר הקשבה והם חשים כי לא נותנים כבוד לרגשות שלהם. לכן בשלב ראשון חשוב פשוט להקשיב, בהתעניינות ומתוך כבוד, בלי לנדב עצות".


סיטואציה 6: שמירת סודות

אור בת החמש צועדת עם אמה נועה לכיוון ביתן לאחר שסיימה את הגן. הן משוחחות על הדברים שעשתה אור יחד עם חבריה בגן ואור מספרת כי למדה במפגש על הסתיו, הכינה יצירות ולפתע משתתקת. כשהאם שואלת אותה מה היה בהמשך היום היא לא משתפת פעולה. לבסוף, לאחר הפצרות ארוכות מצד האם, היא מספרת כי ילד מהגן שעימו שיחקה בחצר אמר לה שהוא רוצה לתת לה נשיקה על השפתיים כמו שהוא ראה בטלוויזיה והיא הסכימה. האם, נסערת מאוד, מסבירה לאור כי היא קטנה מדי למעשים מסוג זה ואומרת לה כי היא תדבר בבוקר עם הגננת, על מנת שתדבר גם עם שאר הילדים. אור חוששת מאוד מהתגובה של חברה לגן שאותו היא מגדירה כחבר טוב, ומבקשת מהאם להבטיח כי תשמור על המקרה בסוד.

 

מה עושים?

· אין קביעה חד משמעית אם לשמור על הסוד או לא
"במקרה מסוג זה שיקול הדעת של ההורים הוא הקובע", אומר גלעם, מעביר סדנאות להנחיית הורים. "אם שיקול הדעת אומר שיש להתערב אז צריך להסביר לילד מה הרציונל שעומד מאחורי הדברים, עד כמה שניתן, כדי שיבין מדוע אנו מתערבים. חשוב להגיע איתו להסכמה בנושא על מנת שבפעם הבאה הוא לא יימנע מלספר להורים כי לדעתו הם לא שומרים סוד".

·לעיתים חייבים לפעול
"ישנם מצבים שעשויה להיות בהם פגיעה באחר ולכן חשוב לומר לילד כי אי אפשר שלא להגיב עליהם", אומרת גודקר. "צריך להסביר לו שאם יש אפשרות שמישהו ייפגע אסור לשמור סוד וחשוב לספר ולהתריע".


·עודד את הילד לפנות בעצמו לגננת
"אם הגענו למסקנה כי עלולה להיות פגיעה באחר ניתן לעודד את הילד לפנות בעצמו לגננת ולשתף אותה במה שקורה", ממליצה גודקר.


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 
יעוץ זוגי - מאמרים
יחסים בין אחים
חוות דעת לצבא
הנחיית הורים - מאמרים
סמכות הורית
הורות בשנות האלפיים
תקופת ההתבגרות
טיפול משפחתי בסודות
הרצאות לזוגות, הורים ומשפחה
תקשורת זוגית לפני פנסיה
בתקשורת
קישורים מומלצים
 
שלח לחבר | הדפס | הוסף למועדפים | מפת אתר | צור קשר | יעוץ זוגי | טיפול זוגי ומשפחתי

יעוץ זוגי | טיפול זוגי ומשפחתי | הנחיית הורים | תקופת ההתבגרות